#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכא יליף התקיעות דאורייתא?	"כתיב תרועה ב' פעמים בר""ה ואחד ביובל וילפינן אהדדי, וגם ילפינן דבעי תקיעה לפני ואחרי התרועה"	סימן תקצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של תקיעה ותרועה?	"ביאר הערוה""ש (סעי' ב') דתקיעה הוא לשון שמחה, ותרועה הוא לשון מלחמה. ועוד כתב הערוה""ש (סעי' ג') דבאנשים נכבדים כתיב לשון אנחה, ובאנשים קלי דעת כתיב לשון יללה, ע""ש."	סימן תקצ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מסתפקין מהו התרועה שבתורה?	"רבינו האי גאון סבר דאינו ספק אלא כולם כשרים לתרועה אלא כיון שכל אחד היה נוהג מנהג בפנ""ע היה הדבר נראה כחלוקה ולהכי תיקן שכולם יתקעו בשוה, והא דאמרינן מסתפקין היינו לאו דוקא. ולפי""ז מיושב למה נהגו לתקוע רק סדר אחד בברכות דמוסף ולא כל ג' סדרים כדי שלא יטריח על הציבור וגם כדי שיתברר מתוך כך שכולם אמת. אכן, הרמב""ם והטור משמע דהיה ספק באמת, וכתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דקיי""ל דהוא ספק."	סימן תקצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אינו יכול להשתמש בתקיעה אחרונה דתשר""ת לתקיעה ראשונה דתש""ת?"	"1) תירץ הר""ן דלמא אתי למיטעי שאינו צריך אלא ש""ת<br>2) הרא""ש ותוס' (ר""ה ל""ג ע""ב) תרצו כיון שהתקיעה עולה לסוף התרועה לא רצו שיעלה לתקיעה שלפני התרועה {ולכאורה צ""ע שהטור כתב בסמוך (סוף סעיף ח') בשם התוספתא דאם תקע והריע והריע ותקע, התקיעה אחרונה עולה לו לראשונה, ובס""ד מצאתי דכן הקשה הקרבן נתנאל (פ""ד אות ב'), וכן הקשה על הרא""ם בסמוך, ורצה לפרש הרא""ש ע""ד הר""ן דלא רצו לתקן הכי דאתי למיטעי, ומש""ה פסק הרמ""א דמהני תנאי}<br> 3) הרא""ם תי' משום מצות צריכות כוונה וא""א לעשות תנאי [אכן, הב""י השיג עליו דיכול לעשות תנאי]<br>4) הט""ז (ס""ק א') תי' כדי להראות הדין דצריך להאריך בתקיעה דתשר""ת יותר מתקיעה דתש""ת {אבל עדיין אינו מתיישב מתש""ת לתר""ת, ולפי רש""י ניחא דתקיעה דתש""ת ארוך יותר מתקיעה דתר""ת}<br>5) הערוה""ש (סעי' ה') תי' דכיון דדרכו של הבעל תוקע לנוח קצת בין הסדרים, א""כ הוי הפסק בין התקיעות אם לא יתקע ב' תקיעות [אע""פ שבדיעבד יוצא אפי' תשע תקיעות בכל היום מ""מ אינו לכתחילה]"	סימן תקצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם כבר שמע תשר""ת ויש לפניו ב' עיירות אחד שישמע בו תש""ת ותר""ת ואחד ישמע הברכות, לאיזה עיר ילך?"	"עי' בפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דדן בזה, דבעיקר קיי""ל כהרמב""ם דהוא ספק (ולא כרב האי גאון) וא""כ ספק דאורייתא לחומרא אבל מצד שני יש ס""ס דיוצא בתשר""ת דשמא זהו העיקר קול ואת""ל דאינו כן אבל מ""מ אינו הפסק מדאורייתא, ומשמע דנוטה לילך לשמוע הברכות"	סימן תקצ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור שברים ותרועה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-52ffe7bee757d8455225dcd287005471485faf88.jpg"">"	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור תקיעה?	"1) רוב ראשונים ס""ל דהוי כשיעור התרועה<br>2) הרמב""ם סבר דשיעורו כחצי תרועה<br>3) הראב""ד סבר דהשיעור הוא ט' כחות אפי' בתשר""ת<br>להלכה, קיי""ל כרוב ראשונים אבל לכתחילה חיישינן גם לדעת הראב""ד (שעה""צ ס""ק ג')"	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בתקיעת השברים?	"צריך ליזהר שלא יאריך כ""כ עד שנשמע כתקיעה, והוסיף הב""י דצריך ליזהר אפי' מתקיעה של סדר אחר, למשל לרש""י צריך ליזהר שהשבר לא יהיה כג' כחות אפי' בסדר דתש""ת ותשר""ת, וכן נקטו תוס' (ל""ג ע""ב) {ושמעתי ביאור (מרב שערווינטער שליט""א) דיש שיעור לתקיעה דצריך להיות כשיעור תרועה אבל עדיין מקרי תקיעה אפי' כשהוא פחות משיעור תרועה}, והוסיף הב""ח דפשוט דלפי רבינו האי גאון צריך ליזהר מזה דהוא ס""ל דכל הקולות כשרים וא""כ יש עליו שם תקיעה, אכן הב""י הביא ממרדכי דיש מקילין דא""צ ליזהר אלא מאותו סדר, וכ""כ התרוה""ד והרמ""א, ואפי' לדעת המקילין כתב הט""ז (ס""ק ג') דאפי' בתשר""ת צריך ליזהר מתקיעה דתש""ת שלא יבלבל הדעת שפעם אחת יעשה השבר ארוך מחבירו ויבא לידי טעות, וגם לדעת הראב""ד דכל תקיעה הוי ט' כחות צריך ליזהר שלא יאריך אפי' בתשר""ת יותר מט' כחות (מ""ב ס""ק י""ג) [ובשעה""צ (ס""ק י""ב) ובביה""ל (ד""ה ומי) משמע דנקט כהרמ""א] [ועוד כתב הדרכ""מ (ס""ק ב') דבמקומות שנוהגין כר""ת לתקוע תמיד תשר""ת צריך ליזהר שלא יאריך השברים כשיעור תקיעה דתר""ת] [והב""י הביא ר""ן דהביא צד דיכול להאריך בשבר כל מה שירצה כל זמן שהוא מאריך בתקיעה יותר אבל הר""ן דחה דבריו]"	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שברים תוקעים?	"הב""י הביא רוקח בשם אביו דסגי לתקוע ב' שברים, אבל קיי""ל כשאר הפוסקים דצריך לכל הפחות ג' שברים ומדינא מותר לתקוע יותר, ומ""מ כתב המג""א (ס""ק ב') בשם המהרי""ל דנוהגין שלא לתקוע יותר מג' (מ""ב ס""ק י""א), והחזו""א לא הקפיד בזה (חוט שני)"	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טו-או-טו בשברים לעיכובא?	"הרמב""ן בדרשות (פ""ח) ס""ל דשברים הוא קול נשבר וזהו החילוק בין שברים לתקיעה, אבל הריטב""א (ל""ג ע""ב) חולק עליו וס""ל דהוא קול פשוט אלא שאינו ארוך כ""כ, ורוב ראשונים ס""ל כהריטב""א דחילוק בין שברים ותקיעה הוי באורך הקול, ואפ""ה יש נוהגין לעשות שינוי קול בשברים, וביאר המקראי קודש (סי' י""ז) המנהג לתקוע טו-או-טו כדי שידע בברירות דתקע ג' כוחות, ועי' בעמק ברכה (שופר אות ג') דלא ניחא ליה ב""טו"" בסוף דמשמע כקול תרועה, ולמעשה יש בזה מנהגים שונים, ועי' בקובץ הלכות (פי""ז סעי' ו') {ונראה דלפי רוב ראשונים דהחילוק הוא באורך הקול (דלא כרמב""ן) יתכן דסברי דכל קולות כשרים לשניהם ואפי' אם נשתנו באמצע הקול וכפשטות המחבר לעיל (סי' תקפ""ו סעי' ו'), ורק לפי הרמב""ן מוכרח לומר דהתקיעה צריך להיות פשוט והשברים צריכים להיות שבור, ובזה מיישב למה אנו נוהגין לתקוע שברים שבורות דמסתבר דיוצא לכו""ע משא""כ בפשוטות לא יצא לפי הרמב""ן}"	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למעשה, כיצד תוקעים 1) תשר""ת 2) תש""ת 3) תר""ת?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-52ffe7bee757d8455225dcd287005471485faf88.jpg"">"	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם תקע תקיעה דתשר""ת פחות מי""ח כחות, מה הדין אם תקע שברים דתש""ת ו' כחות?"	"נראה דהוי תרתי דסתרי ולא יצא דמצד התשר""ת צריך לסמוך על שיטת רש""י וא""כ א""א לתקוע שברים יותר מה' כחות [ואע""פ שכבר כתבנו שיש צד דאפי' לרש""י שברים הם ג' כחות מ""מ לא סמכינן על זה לחוד בלא צירוף שיטת הריב""ם וריב""א] (עם ר""י באק)"	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המקור דהשברים צ""ל ארוכות מהתרועה?"	"כתבו הפוסקים (לבושי שרד ס""ק כ""א, פמ""ג א""א ס""ק ג', גר""א ס""ק ח') דמבואר בגמ' ר""ה (ל""ג ע""ב) דשברים ארוכות יותר {ולענ""ד לא הבנתי הראיה דלא קאמר הגמ' אלא דקול השבר ארוך יותר מקול התרועה אבל לא אשכחן דארך של כל השברים ארוכה יותר משל תרועה, וצ""ע [ושוב הראוני דמשמע דהיד אפרים רצה לפרש הגמ' כפשט זה בדעת הט""ז, אבל דבריו צ""ע מט""ז ס""ק ד' דכתב דהוא י""ח כחות והול""ל ט""ו כחות]}"	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה כחות יש ברגע?	"בדרשו מ""ב הביאו שיש בערך 7-9 כחות ברגע, אבל שמעתי מהרי""א פארכהיימער שליט""א בשם ר' משה זצ""ל דיש 4.5 כחות ברגע {אכן, כשאני עשה חשבון ע""י המחשב עלה בערך 8 כחות ברגע [ואע""פ שמבואר בטור דזמן ההפסק שבין הקולות אינו עולה בחשבון מסתבר דהיינו דוקא הפסקות גדולות כגון בשברים אבל בהפסקות קטנות שבתרועה עולה בחשבון וכמ""ש בחלל אויר אם מצטרפין לשיעור כזית (עם ר""י באק)]}."	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסקה התקיעה במקצת?	"כתב המטה אפרים (סעי' כ""ה) דנפסל רק כשהוא יותר מכדי נשימה ונשמע כשני קולות מפורדים"	סימן תקצ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לתקוע השברים תרועה בנשימה אחת או בשתי נשימות?	"ר""ת וראבי""ה ס""ל דצריך להיות בשתי נשימות דזהו דרך בני אדם דגנוחי וילולי בשתי נשימות [לפי התרוה""ד הוא לעיכובא, אבל הב""י וב""ח וט""ז (ס""ק ו') והמ""ב (ס""ק י""ז) ס""ל דאינו לעיכובא], אבל הרי""ץ גיאות והרא""ש ורמב""ן ס""ל דצריך להיות בנשימה אחת דהוי קול אחד של תרועה [לפי הט""ז (ס""ק ה') והמג""א (ס""ק ז') אינו לעיכובא, אבל רוב הפוסקים ס""ל דהוא לעיכובא (מ""ב ס""ק ט""ז)]"	סימן תקצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב 1) נשימה אחת 2) שתי נשימות?	"1) כתבו הב""י (עמ' שס""ט) ותרוה""ד דמבואר מגמ' ורש""י בחולין (כ""ו ע""ב) דעדיין צריך להפסיק מעט פחות מכדי נשימה (מ""ב ס""ק י""ח) [ומבואר מתרוה""ד דהוא לעיכובא (קובץ הלכות פי""ז הע' כ""ה)], אכן הב""י הביא הרא""ש דאין להפסיק כלל, וכן נקט החזו""א 2) הגר""ז (סעי' ח') ס""ל דצריך נשימה ממש, אבל קיי""ל כשאר הפוסקים דסגי לשהות שיעור כדי נשימה (ריש""א, חוט שני, קובץ הלכות פי""ז הע' כ""ד), והחזו""א ס""ל שישהה פחות משיעור נשימה, והב""י כתב שלא יהיה יותר מנשימה אחת"	סימן תקצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין למעשה?	"המחבר כתב שיתקע תקיעות דמיושב בנשימה אחת ותקיעות שמעומד בב' נשימות [והתרוה""ד ביאר מפני שנהגו כר""ת לתקוע במוסף רק תשר""ת אבל לדידן ליכא נפק""מ (גר""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק י""ז), אבל הב""י ביאר כדי לצאת לכו""ע בתקיעות דמיושב [חוץ מתרוה""ד דס""ל דב' נשימות לעיכבוא]], והרמ""א כתב דנוהגין לעשות הכל בב' נשימות אבל כתב המ""ב (ס""ק כ') דהרבה נוהגין לתקוע בנשימה אחת, וזה עדיף שיוצא אפי' לדעת ר""ת לפי רוב שיטות (שעה""צ ס""ק י""ח - י""ט). למעשה, הרבה נוהגין כהמחבר לתקוע המיושב בנשימה אחת ומעומד בב' נשימות (קיצור שו""ע סי' קכ""ט סעי' י""ג) {ואע""פ שראינו לעיל (סי' תקפ""ה) דהעיקר תקיעות הוא התקיעות דמעומד מ""מ מבואר לקמן (סי' תקצ""ב סעי' א') דבאמת יוצאין בתקיעות דמיושב ולפיכך נוהגין הרבה קולות בתקיעות דמעומד}, ובתקיעות אחרונות יש מנהגים שונים ובבמ""ג נוהגין לתקוע בב' נשימות {וצ""ע קצת דעדיף טפי לתקוע בנשימה אחת דיש נשים שסומכות על תקיעות אלו}"	סימן תקצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יקרא לשברים תרועה?	"כתב הקיצור שו""ע (סי' קכ""ט סעי' י""ג) שקוראין שברים תרועה בנשימה אחת כשתוקעין בנשימה אחת, וקוראים שברים תרועה בב' נשימות כשתוקעין בב' נשימות"	סימן תקצ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"התוקע תר""ת בנשימה אחת, האם יוצא?"	"רבינו ירוחם הביא מהרא""ש דלא יצא, וכ""כ הב""י בשם התוספתא, אכן מבואר בירושלמי דיצא, וביאר הגר""א (ס""ק ט""ו) דדוקא בתקיעה אחת אינו ניכר ולא פסקינן להו לתרוייהו אבל בין תקיעה לתרועה ניכר ויצא. והגר""א (שם) כתב דקיי""ל דיצא דהרא""ש חזר בסוף דבריו וס""ל דיצא, והתוספתא הוי טעות סופר וצ""ל דיצא (מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן תקצ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם האריך בתקיעה אחרונה בין תשר""ת לתש""ת, האם עולה לו לשנים?"	"בודאי אינו עולה לו לשנים, לבבלי עולה לו לאחרונה דתשר""ת אבל להירושלמי אינו עולה לו כלל (טור) [והא דאמרינן אין בידו אלא אחת היינו דאין בידו אלא אחת דמעיקרא (ב""י)], וע""ע בב""י דהביא שיטה דאפי' להבבלי אינו עולה לו כלל, ומאידך גיסא יש שיטת הרמב""ן דס""ל דאפי' להירושלמי עולה לו אחד [ומסתמא זהו שיטה דעה שניה דס""ל דהבבלי מודה לירושלמי]. להלכה, הב""י כתב דראוי לחוש להמחמירים, אבל המ""ב (ס""ק כ""ה) כתב דקיי""ל כדעה ראשונה דיוצא אחד [ומשמע דא""צ לחוש להירושלמי]"	סימן תקצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בתקיעה אחת בין תשר""ת לתשר""ת?"	"הלבוש ס""ל דכו""ע מודו דעולה לו אחת דהא מצוה אחת הן, אכן המג""א (ס""ק ה') חולק עליו דבזמן ר' אבהו רק תקעו תשר""ת ואפ""ה איתא בירושלמי דלא עלו לו אחת, וכן נקט המ""ב (ס""ק כ""ג) כהמג""א דאין חילוק ביניהם."	סימן תקצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הירושלמי דאפי' אחת אינו עולה לו, האם צריך לחזור לראש הסדר?	"הלבוש ס""ל דהוי כמתעסק בקול ולמ""ד דצריך לחזור לראש במתעסק ה""נ צריך לחזור לראש, והמג""א (ס""ק ה') השיג עליו דזהו כתוקע לשם מצוה ולכו""ע הוי הפסק וצריך לחזור לראש (מ""ב ס""ק כ""ה) [ותמהו רע""א והנתיב חיים לפי הירושלמי דס""ל דאף אחת לא עלתה לו על כרחך הא דקתני אין בידו אלא אחת ר""ל התקיעה ראשונה, וא""כ ש""מ דאינו חוזר לראש, ותי' הדגול מרבבה דהלבוש לשיטתו ס""ל דבין תשר""ת לתשר""ת עולה בידו אחת לכו""ע {ועדיין צ""ע בדעת המג""א, וצריך לדחות דאין בידו אלא אחת היינו בלאו הדין דהפסק חוזר לראש}]"	סימן תקצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תנאי מתחילה?	"כתב הרמ""א דיכול להתנות שאיזה מן הסדרים הוא הנכון תעלה לו [בסוף תשר""ת ותחילת תש""ת], אבל לא רצו לתקן הכי מתחילה כמ""ש לעיל (סעי' ב') (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק כ""ו), ואם לא התנה לא מהני לשברים תרועה שלאחר תשר""ת (שעה""צ ס""ק כ""ג) {וצ""ב דהכא משמע דעולה לו לתקיעה בסוף תשר""ת אפי' לדעת הירושלמי לעיל ומאי שנא, וי""ל דהכא הוא תקיעה אחת ופשוט דעולה לו משא""כ לעיל מיירי בתקיעה ארוכה שהוא רצה שיעלה לו במקום שתי תקיעות ולזה אמרינן דלפי הירושלים דאפי' אחת אינו עולה לו}"	סימן תקצ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אירע במגנצ""א?"	"לאחר שתקע ב' פעמים תשר""ת, תקע תקיעה וב' שברים והתחיל להתריע והפסיק, ולמעשה חזרו לתקוע תשר""ת ג' פעמים, והראב""ן אמר על התוקע שעבר על שבות דרבנן דלא היה לו לחזור לתחילת תשר""ת, ואפי' באותו סדר א""צ לחזור, עי' בסמוך [ובאמת הטור לקמן (סעי' ט') הביא מח' כשטעה באמצע הסימן אם צריך לחזור לתחילת הסימן ולתקוע עוד ג' פעמים]"	סימן תקצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בתשר""ת אם הפסיק בתרועה באמצע השברים 1) ועדיין לא גמר התרועה 2) וגמר התרועה?"	"1) כיון שלא הפסיק בקול פסול וגם לא גמר התרועה לא הפסד התקיעה הראשונה אלא שצריך לתקן השברים תרועה, לפי הראב""ן די לתקוע עוד שבר אחד ואח""כ תרועה אבל הרא""ש ס""ל דצריך לעשות השברים בנשימה אחת וממילא אם הוא עדיין בנשימה אחת סגי לתקוע רק שבר אחד אבל אם אינו בנשימה אחת צריך לחזור ולתקוע ג' שברים ותרועה (מג""א ס""ק ז'), והט""ז (ס""ק ח') הביא שיטת המרדכי דס""ל דאפי' בנשימה אחת צריך לחזור ולתקוע ג' שברים ותרועה, והכריע המ""ב (ס""ק כ""ז) דלכתחילה ראוי להחמיר כהמדרכי ולעולם צריך לחזור ולתקוע ג' שברים ותרועה 2) אחר ג' תרועות חשיב כגמר התרועה דזהו תרועתו של רש""י (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ח), ולפי הראב""ן הוי הפסק וצריך לחזור לתקיעה, אבל לפי הרא""ש סגי לחזור לתחילת השברים דשניהם מענינא דתרועה, וקיי""ל כהרא""ש (טור, מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן תקצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם התחיל לתקוע תרועה בתש""ת או שברים בתר""ת?"	"אז הוי קול שלא מענינא ומפסיק וצריך לחזור לתקיעה (שו""ע, מ""ב ס""ק כ""ט) [ודלא כיד אפרים דמקיל בתרועה (שעה""צ ס""ק ל""ב), ודלא כר""ת בסמוך (סעי' ח') דמקיל בכל אופן]"	סימן תקצ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קול באמצע מפסיק?	"הר""ן הביא מר""ת דס""ל דשום קול אינו מפסיק וכמ""ש שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא [והא דחיישינן להפסק בתשר""ת היינו לכתחילה לחוש לשיטת ר' יהודה דאמר אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום], אבל הטור הביא שיטה [רשב""א] דס""ל דדוקא קול שלא מעניינא כגון תרועה בתש""ת או שברים תר""ת מפסיק אבל לא שאר קולות, ויש עוד שיטת הרמב""ן דמחמיר טפי אבל יש בשיטתו מחלוקת ראשונים, הר""ן (מובא בב""י) משמע דהרמב""ן מחמיר בכל קול של מצוה וממילא אם מכוין לתקוע עוד תרועות אפי' תר""ת הוי הפסק [אם הפסיק בכדי נשימה] אבל הטור כתב בדעת הרמב""ן דאפי' של מתעסק בעלמא מפסיק. להלכה, המחבר מחמיר כרמב""ן אליבא דטור דכל קול מפסיק אפי' קול מתעסק, והמג""א (ס""ק י') מקיל כרמב""ן אליבא דהר""ן דרק קול של מצוה מפסיק, ומשמע ממ""ב (ס""ק ל""ג) דהוא מצדד להקל כהמג""א, אבל בביה""ל (ד""ה כמתעסק) כתב דטוב לחוש לדעת המחבר דמחמיר כהרמב""ן לפי הטור. "	סימן תקצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשהוא שומע התקיעות בביהכ""נ שומע עוד תקיעות מביהכנ""ס אחרת?"	"כתב הביה""ל (ד""ה כמתעסק) בשם החיי""א (כלל קמ""ב סעי' ט""ז) דיש להחמיר לכתחילה לחוש לדעת המחבר דאפי' אם אינו מכוין לשמוע לקולות אלו הוי הפסק {וזהו דוקא אם הוא עומד באמצע שמיעת תקיעות, ואין עצה אלא להמתין עד שיגמרו אותה ביהכ""נ}, ואם הוא קול חלוש יש להקל דהוי כקול הברה (קובץ הלכות פי""ב הע' כ""א) {ויש לדון בזה דאע""פ דאינו יכול לצאת בקול הברה מ""מ הוא קול שופר ואפשר דהוי הפסק, ובקובץ הלכות שם ג""כ רצה להקל כששומע משופר פסול, וה""נ יש לדון בדבריו}"	סימן תקצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם תקע תרועה קודם השברים בתשר""ת?"	"כתב הט""ז (ס""ק י') דהוי הפסק, וביאר היד אפרים דכיון דלא התחיל עדיין בשברים הוי קול מפסיק משא""כ כשתקע ב' שברים ואז התריע אינו הפסק, אכן המ""ב (ס""ק ל') הביא מאחרונים [מהר""ם בנעט בקובץ מפרשים כת""י] דמקילין דאין תרועה קול מפסיק בתשר""ת. {למעשה, המ""ב אינו מכריע וטוב לחזור לתקיעה}"	סימן תקצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תקע והריע והריע ותקע?	"אם התרועות כולם בנשימה אחת הוי תרועה אחת ויצא אבל אם הפסיק בנשימה ביניהם הוי ב' תרועות וכיון שגמר הראשונה בכשרות נמצאת שהשניה הוי הפסק וצריך לחזור לתקיעה (מ""ב ס""ק ל""ב), וה""ה בשברים שברים (מ""ב ס""ק ל""ד), וה""ה בשברים תרועה אם אח""כ תקע עוד שברים (ביה""ל ד""ה או)"	סימן תקצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל לתקוע אבל לא עלה הקול יפה?	"כתב הטור דאינו הפסק כיון דהוי מעין התקיעה והכל לתקיעה אחת (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ל""ד), וכתב הפמ""ג (א""א ס""ק ט') כל שתקע ונתקלקל חוזר ומתקן ולא הוי כשמע קול אחר {ונראה דכל הסעיף מיירי כשטעה ותקע קול אחר בכוונה אבל אם לא עלה הקול יפה ליכא חשש כלל, והא דאמרינן דאפי' קול של מתעסק מפסיק היינו קול בכוונה שאינו של מצוה אבל קול שלא בכוונה אינו מפסיק כלל}"	סימן תקצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך לחזור לראש וכבר תקע תקיעה אחרונה?	"עולה לו לתקיעה ראשונה (מ""ב ס""ק ל""ה) {ולא אמרינן דהוי כאילו כוון לתקיעה אחרת דכאן עולה לו רק לדבר אחד}"	סימן תקצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם כבר התחיל בתש""ת והרגיש שטעה בתשר""ת, מה הדין?"	"יסיים התש""ת ג' פעמים, ואח""כ יתקע התשר""ת פעם אחת (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן תקצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה 1) בתקיעות דמיושב 2) בתקיעות דמעומד 3) בתקיעות שלאחר תפילה?	"1) חוזר כיון שבירך עליהם 2) חוזר שהם העיקר 3) אינו חוזר (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ה) {ולכאורה במקום שיש לחוש שמא אנשים או נשים סומכים על תקיעות אלו, יש לחזור ולתקוע אותם כראוי}"	סימן תקצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, אם טעה מתי צריך לחזור לתקיעה ומתי סגי לתקן התרועה?	"צריך לחזור לתקיעה - אם תקע שלא מענינה [כגון תרועה בתש""ת וכדומה, ואפי' אם תקע בתרועה קודם השברים בתשר""ת] או כבר יצא בתרועה ואח""כ תקע עוד קולות<br>סגי לחזור לתרועה - אם הפסיק באמצע התרועה בקול אחר אבל הוא מענינה [כגון בתשר""ת תקע שבר שבר ואח""כ תרועה [בין הרבה בין מעט, בין נשימה אחת בין ב' נשימות]]"	סימן תקצ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם טעה בתשר""ת שלישית, מה הדין?"	"א""צ לחזור אלא לתקיעה של אותו סדר [ודלא כיש אומרים בטור שהוא שיטת הראבי""ה ומעשה במגנצ""א דחזרו לתחילת הסימן (גר""א ס""ק כ""ז)]."	סימן תקצ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אחר התקיעות?	"הש""ץ אומר אשרי העם יודעי תרועה וגו', ואח""כ אומרים אשרי ומחזירין הספר למקומו (רמ""א, טור סי' תקצ""א)"	סימן תקצ סעיף ט		
